האים וכיצד לדבר עים ילדים על דברים קשים
הנושא בכותרת נדון בכתבה בעיתון ידיעות [31.1] שבו רואיינה פרופ ענת ברונשטיין-פסיכולוגית קלינית.
בעבר לא דיברו על נושאים שהיום מדברים עליהם,כמו:פגיעות מיניות ושימוש בחומרים בקרב ילדים.
כיום יודעים שצריך לדבר על כל נושא בזהירות לפי גיל הילד וסקרנותו.
צריך ללמד את הילדים על מורכבות החיים ולהעניק להם חוסן,ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות.כמו כן להתמודד עים אי ודאות מגיל צעיר.
להתייחס לחוסן פסיכולוגי כמו לכושר גופני ותזונה בריאה
תזונה בריאה כוללת שתיית מים בכמות מספקת. עקרונות: גיוון בסוגי מזון וצבעים.איזון בין הצומח לחי.גמישות בין הרצוי למציאות. הדרך הנכונה מתחילה ברשימת קניות בריאה ובקניות והכנת אוכל בהתאם.. לא לאכול גאנק פוד לא לאכול בתאווה ובאובדן שליטה. לא המשקל הוא העיקר. זהירות מהפרעות אכילה לפעמים יש הביט נפשי באכילה שרוצים מאוד משהו,תלקחת ולהפסיק לחשוב עליו. לצורת האכילה יש השפעה.בישיבה,בנחת,מספיק זמן,בשמחה ובהנאה. כמות המזון תלויה בצרכים.
לפעילות גופנית יתרונות רבים.צריך תמיד לעסוק בפעילות גופנית בהתאמה למצב הבריאות,למגבלות ולגיל.טובה למניעה,לטיפול,לריפוי ושיקום. פעילות גופנית נועדה לשפר את הבריאות לכן צריך להיזהר מגרימת נזקים. להפחתת נזקים צריך פעילות מתונה. מעקב קרדיולוג אחרי מצב הלב יכולה למנוע נזקים.יש גם להיזהר משחיקת סחוס בברכיים ובמקומות אחרים. כמובן להימנע מסוג ספורט קיצוני כמו פוטבול ואיגרוף.
